מטאטא הזהב בע"מ נ' מגן שירותי כח אדם 1993 בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה ביום 1.6.10.

ענינה של התביעה הינה חובה הנטען של המבקשות, בסך של 20,534 ₪ למשיבה בגין שירותי ניהול ואחזקה שסיפקה המשיבה לנכסים המוחזקים ע"י המבקשות בגין התקופה שמיום 31.5.08 ועד ליום 31.12.09.

לטענת המבקשות אי הגשת כתב הגנה במועד, לא נבעה מתוך זלזול בהליך המתנהל כי אם מתוך בלבול שנוצר אצלן היות ובין המשיבה למבקשות מתנהלות מספר תביעות במקביל במקומות שונים.

המבקשות טוענת כי במספר הליכים המתנהלים בינהם הותר למשיבה בשלב מסוים לתקן את כתב תביעתה ולהוסיף את המבקשת 2 כנתבעת נוספת בכל התיקים ואולם בעוד בתיקים אחרים המתנהלים בין הצדדים הומצא למבקשות כתב התביעה המתוקן הרי שבתיק זה נפל פגם בהמצאת כתב התביעה המתוקן, אשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 21.12.09 (בעקבות החלטה מיום 15.12.09) שכן כתב התביעה המתוקן מעולם לא הומצא לידיהן. בנסיבות אלו סבורות המבקשות שיש מקום לבטל את פסק הדין שניתן כנגדן מחמת הצדק.

לגופו של עניין, טוענות המבקשות כי יש בידן הוכחות מוצקות לביסוס הגנתן.

לטענת המבקשות דין התביעה להידחות על הסף עקב קיומו של הליך מקביל התלוי ועומד בפני המפקחת על רישום המקרקעין אשר במסגרתו אף עתרה המשיבה כנגד המבקשות לסעד עשה (בדומה לאחד מהסעדים המבוקשים בתביעה זו) ואשר במסגרת ההליך המתנהל בפני המפקחת על רישום המקרקעין נדונה שאלת חוקיות כהונתה של המשיבה כחברת ניהול וזכאותה לקבל דמי ניהול מהמבקשות.

המבקשות, כופרות בתוקף ההחלטות שנתקבלו ב"אסיפות הכלליות" אשר מכוחן מבססת המשיבה את תביעתן שכן אלו נתקבלו לטענתן בדרך בלתי חוקית תוך עושק המיעוט.

בנוסף לכך טוענות המבקשות כי המשיבה מסרבת בתוקף להמציא לעיונן, מסמכים המאמתים את הוצאותיה של המשיבה לצורך אחזקת הבניין שבגינו הגישה המשיבה את תביעתה וכי יש בידן של המבקשות הוכחות חד משמעיות המעידות כי הבניין אינו מתוחזק בצורה ראויה ע"י המשיבה וכי התחזוקה הלקויה של הבניין והחניה גורמים לנזקים ולעוגמת נפש של דיירי הבניין ובכלל זה למבקשות.

המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת לביטול פס"ד ממספר טעמים:

ראשית, לעניין המצאת כתב התביעה לידי המבקשות, טוענת המשיבה כי לא נפל כל פגם בהמצאת כתב התביעה המתוקן לידי המבקשות שכן ביום 10.1.10 הומצא כתב התביעה המתוקן לב"כ המבקשות אשר חתם על אישור המסירה בעצמו. לטענת המשיבה, כתב התביעה המקורי תוקן והומצא לב"כ המבקשות בעקבות מכתבו של האחרון למשיבה מיום 8.12.09 שבו הודע למשיבה כי המבקשת 2 הינה ממשיכת פעילותה של המבקשת 1 אשר איננה פעילה מסחרית עוד. מכל מקום, גם אם המבקשות "התבלבלו" ביחס לכתב התביעה המתוקן, אין בידן כל טענה ביחס לכתב התביעה המקורי שנח במשרד בא כוחן עוד קודם ולפיכך סבורה המשיבה כי התנהלות המבקשות הינה זלזול של ממש בבית המשפט.

שנית, טוענת המשיבה כי המבקשות לא הרימו את נטל השכנוע המוטל עליהן בדבר סיכויי הגנתן וכי כל טענותיהן הינן נסיון להסיט את הדיון העיקר, שהוא להסביר מדוע אין להן חובה לשאת ולהשתתף בהוצאות אחזקתו של הרכוש המשותף, בבנין בו מצוי הנכס ואשר מתוחזק ע"י המשיבה.

שלישית טוענת המשיבה שגם אם תידחה העתירה שהגישה כנגד המבקשות ואשר מתבררת בפני המפקחת על המקרקעין לא יגרע הדבר מזכותה לקבלת שכר ראוי עבור שירותי הניהול שסופקו על ידה בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

בתשובה לתגובת המשיבים טוענות המבקשות כי המצאת כתב התביעה המתוקן לא נעשתה כדין שעה שב"כ המבקשת טרם קיבל על עצמו את ייצוג המבקשת ולפיכך כלל לא היה מקום להמציא את המסמכים לידי ב"כ כוחן. מכל מקום לטענת המבקשות אין בהמצאת כתב התביעה המקורי ( אשר אינה מוכחשת, על ידי המבקשות), בכדי לאפשר למשיבה לקבל פסק דין בהעדר הגנה על בסיס כתב התביעה המתוקן.

לבסוף חוזרות המבקשות וטוענות כי המשיבה מתעלמת מכך שתביעתה נשוא הבקשה לביטול פסק דין הוגשה על בסיס החלטות האסיפה הכללית, אשר נבחנות כעת בהליך המתנהל בפני המפקחת.

האם יש מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק?

ראשית, יצוין כי בתצהיר שהוגש ע"י המבקשות כתמיכה לבקשתן לביטול פסק דין טוענות המבקשות כי כתב התביעה המתוקן מעולם לא נמסר להן ( ראה ס' 8 לתצהיר).

ואולם בתשובה לתגובת המשיבה, השתנתה גרסת המבקשות, נסתרה על ידן והפכה מ- "לעולם לא הומצא" (ס' 8 לתצהיר התומך בבקשה לביטול) ל- "כלל לא ברור מדוע בחרה המשיבה להמציא את כתב התביעה המתוקן למשרד עו"ד פבל" (סעיף 7.1, עמ'2 בתשובה לתגובת המשיבה).

שנית, תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ( להלן: "התקנות") קובעת: